בן מרתה ומנחם. נולד ביום ב' בתשרי תש"ט (5.10.1948) בעפולה. אח צעיר לאורי ויואב.

עמיר גדל בקיבוץ אושה ממזרח לחיפה, אשר הוריו היו ממקימיו. למד בבית הספר המשותף ״גוש זבולון״. ניחן בכישרון מקצועות הבמה, אהב לשחק ולשיר והשתתף בהופעות בית הספר. היה ילד שובב, מצחיק ואהוב על הבנות.

בצעירותו הדריך קבוצות נוער בסיכון שהגיעו לקיבוץ. כבר בהיותו נער, התאפיין בחשיבה אידאליסטית, באהבה למדינה וברצון להשפיע על החיים בה.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה״ל, לשייטת 13 בחיל הים. כחלק ממסלול ההכשרה, ביצע אימוני צלילה בנחל הקישון. בהמשך שירותו עבר לשרת ביחידת הצוללנים שהוקמה ״סנפיר״, והיה אחד מחייליה הראשונים. השירות הצבאי היה חשוב לו ובמהלכו רכש חברים שליוו אותו לאורך כל חייו.

עם סיום שירותו הסדיר, שובץ לשירות מילואים כצוללן בחיל הים.

במסגרת שירותו השתתף במלחמת ששת הימים ביוני 1967. במלחמת ההתשה שהחלה אחריה גויס למילואים והוצב בתעלת סואץ.

לאחר שחרורו מצה״ל, עבד כמאבטח באוניות ״צים״.

בשנת 1971 נישא לחגית והשניים נסעו לטיול במשך שנה באירופה. בזמן ששהו בגרמניה, הטיול נקטע בעקבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. עמיר נקרא לשירות מילואים והם חזרו על הטיסה האחרונה שיצאה מגרמניה לישראל. יום למוחרת כבר עלה על מדים והתייצב בחזית. הוא חווה חוויות קשות במלחמה, אך מעולם לא שיתף לגבי מה שעבר.

עם סיום המלחמה, חזר להתגורר בקיבוץ, עבד ברפת ובמסגרייה, שם רכש את המקצוע שהמשיך לעסוק בו לשארית חייו - מסגרות. היה מוכשר ובעל ידי זהב, עסק בבנייה ובאומנות וידע לתקן תקלות בכל תחום. כאדם סקרן נטה להתמקצע באופן עצמאי בכל תחום שעניין אותו.

בשנת 1975 נולדה בתו הבכורה שירה, וכשנתיים לאחר מכן נולדה בתו השנייה תמר.

בשנת 1978 יצא עם משפחתו לשליחות של שנתיים בעיר טורונטו שבקנדה, מטעם תנועת ״הנוער הציוני״ שפעלה בקיבוץ. במסגרת השליחות יצר יחסי גומלין עם הקהילה המקומית, שהניבו פרי כאשר צעירים יהודים-קנדיים הגיעו להתנדב בקיבוץ.

בשנת 1980 שב ארצה עם משפחתו. בשנת 1983 המשפחה עברה להתגורר בהרצליה ומספר חודשים לאחר מכן בעין הוד. עמיר חיפש מקום בו יוכל לחיות באופן חופשי והחל בשינוי אורח חייו בכמיהה לתחושת החופש. עמיר היה איש אדמה, עבודה, יצירה ואומנות. נהג לתרגל יוגה וכתב שירים.

בשנת 1997 הכיר את אורלי ביישוב עין הוד. השניים הפכו לזוג ונולדו להם שלושה ילדים: ארד, סהר וישי. הוא היה אבא שמח, מסור ונוכח.

עמיר היה אדם שמח במיוחד, שמחתו קרנה על סובביו. אהב לבלות בחברת אנשים, בעיקר עם צעירים, כיוון שהיה צעיר בנפשו. בשנים האחרונות לחייו העמיק בלימודי קבלה ובחיבור הרוחני שלו.

בשנת 2023 התפרצה אצלו מחלת הסרטן בעקבות אימוני צלילה שביצע בשירותו הצבאי. תוך פחות משנה מצבו הדרדר והוא נפטר כתוצאה מהמחלה.

עמיר פלג נפטר ביום ט"ו באייר תשפ"ד (23.5.2024). בן שבעים וחמש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בעין הוד. הותיר אחריו בת זוג, שלוש בנות, שני בנים ושני אחים.

אוהביו חקקו על מצבתו: ״ואהבת לרעך כמוך והיית אך שמח״ משפט שאפיין אותו ואת אורח חייו, אשר היה מקועקע על ידו.